אחר-הצהריים שבו השמש מתרככת. קול אחד שהדהד ב-노놀 סטודיו הטשטש את גבולות הזמן. החמימות של ה-Doo-wop של השנות ה-50 והעידון של ה-R&B הקונטמפוררי של השנות ה-90 זרמו טבעית ממיתרי הקול של אדם אחד. במרכז היה ג'ונג-אוק (Junguk).
כששומעים את המוזיקה שלו בפעם הראשונה, כולם שואלים את אותה שאלה. 'מתי נולד האיש הזה?' מוזיקאי שכמו נוסע בזמן — מעכל בשלמות מוזיקת סול של כל תקופה בצבע הקולי שלו. יותר מ-60,000 אנשים עצרו מול במת 노놀 שלו.
הסיפור של ג'ונג-אוק
ג'ונג-אוק אינו מוזיקאי רטרו פשוט. הוא זמר-יוצר שחוקר לעומקו מוזיקת סול מהשנות ה-50 עד ה-90 — ומפרש אותה מחדש בצורה מודרנית. הפילוסופיה המוזיקלית שהוא מדבר עליה ברורה.
"לאהוב דברים ישנים — ולהעביר מסר של אהבה לאלה שהיו לי כוח בחיים. ייתכן שלא מרגיש מיוחד, אבל רוצה להעביר את הסיפורים ששמרתי בלב בסנטימנט הסול."
שיריו המרכזיים — 'STAY', 'Joyful!', 'IDAB', '여담' — מבוססים על סאונד סול של תקופות שונות, אבל יש דבר אחד שחוצה את כולם. אותנטיות. המסר הכן לאנשים אהובים, למשפחה, לאלה שרצים לחלומות — נמצא ברגש בכל שיר.
לאחרונה הוא מושך תשומת לב ציבורית גם בהשתתפות ב-OST של הסרט 'מה אם אנחנו' עם '다가갈게요'. ה-OST הזה יחד עם 적재, 오왠, 하나 (FIFTY FIFTY) ועוד — מראה עד כמה הספקטרום המוזיקלי של ג'ונג-אוק רחב.
המוזיקה של ג'ונג-אוק היא מכונת זמן. אבל לא רק מחזירה לעבר — היא ממלאת תפקיד גשר שמחבר טבעי עבר להווה. התמימות של השנות ה-50, התקווה של השנות ה-60, הדינמיות של השנות ה-70, העידון של השנות ה-90 — נפגשים בקול אחד בסטודיו הקוריאני הקטן של 2024.
המוזיקה של ג'ונג-אוק
![노놀 VOL 27. Junguk [ 정욱 ] ' 여담 '](https://cdnimg.melon.co.kr/cm2/album/images/113/82/992/11382992_20231212170025_500.jpg?e6a28d2c98c3214e4b401777e213a6d2/melon/resize/282/quality/80/optimize)
노놀 VOL 27. Junguk [ 정욱 ] ' 여담 '
ג'ונג-אוק ב-노놀
בואו נפגוש את המוזיקה של ג'ונג-אוק ישירות בגן המשחקים השר.
🎵 "STAY"
"No gradation 타고 여기까지 왔네..." — הביקורת של @leeve6139 אומרת. שיר זה אינו ראסבושן אהבה פשוט, אלא תוצר המסע המוזיקלי שחצה את הזמן.
מה שיש לשים לב בשיר זה שמבוסס על סגנון R&B קונטמפוררי של השנות ה-90 הוא הלייירינג הבוקאלי של ג'ונג-אוק. הבוקאל הראשי שמתקדם ביציבות בטסיטורה הבס-בינונית — עובר בחלק הקורוס לפאלסטו ויוצר מרחביות. זה מזכיר גישת הבוקאל של אמני ניאו-סול של השנות ה-90 כמו D'Angelo או Maxwell.
12,000 אנשים עצרו מול הבמה הזו. הסיבה שנשארו ברורה. כי "הרצון שהאדם האהוב ישאר לצידי זמן רב כפי שתמיד היה" מועבר ישיר ובכנות ללא הבל.
🎵 "Joyful!"
ברגע שהצליל הראשון נשמע, מרגיש כמי שיושב בכנסיית גוספל אמריקאית של השנות ה-50. שיר זה שמוסיף אלמנטים של גוספל לסאונד ה-Doo-wop של השנות ה-5-60 — מראה בבהירות ביותר את שורשי המוזיקה של ג'ונג-אוק.
מה שיש לשים לב כאן הוא מבנה המקהלה. הבוקאל הרקע שבו השתתפו חברים של ג'ונג-אוק יוצר הרמוניות שליש וחמישית עם הבוקאל הראשי — והתגרה בחלק הבריג' לאוניסון רגע ההתעוררות מכיל את מהות מוזיקת הגוספל.
שיר זה שמוקדש "להורים האהובים שהאמינו בי עד הסוף כשאיש לא הקשיב לקולי" — הוא סיפור אישי אבל מעניק מגע אוניברסלי. 12,000 לייקים מוכיחים — השיר הזה מחמם את הלב.
🎵 "IDAB"
כשיודעים את רקע הולדת השיר — מרגיש עוד יותר. רגש האח שמסתכל על אחיו הרץ לחלום. האריזה של הרגש הזה בסאונד הסול הגברי של השנות ה-70-80 — זה השיר.
האינטרו חזק. הגרוב שיוצרת סקציית הברס הרועמת ועם הבס-סינת' מזכיר את 'Superstition' של Stevie Wonder או הטראקים של Earth Wind & Fire. גם האפקט ההיפנוטי של ריף הקלידים החוזר הוא מאפיין אופייני למוזיקת סול של השנות ה-70.
כמו ביקורת @songnadal "הרגש ממש טוב~ ר'נ'ב' סול~" — שיר זה גורם לגוף לזוז מעצמו ברגע ששומעים. 11,000 אנשים נשאבו לגרוב הזה.
🎵 "여담"
קפה קטן שנר מהבהב, חלון של גשם. כששומעים את השיר הזה עולות כאלה סצנות באופן טבעי. טראק זה שהוא השיר הראשון שג'ונג-אוק כתב בחייו — לכן יש בו רגש גולמי חי.
כמו ההסבר שלו "שיר שכתבתי מיד אחרי שראיתי את הסרט 건축학개론" — השיר הזה מכיל את הרעננות והגעגוע של האהבה הראשונה. הבוקאל שלו על גיטרה אקוסטית שממזער ויברציה ומתקדם ישיר — כמו יורש מסורת הפולק הקוריאני כמו קים קוואנג-סוק או אי מון-ס.
"קורא את הלירים עכשיו עד כדי להצטמרר מכמה שהם נאיביים ומצחיקים" — ומשום שישיר כך, הרגש מועבר עוד יותר. אכזבת @너구리-s3i "למה אין את זה במלון ㅠㅠ" מייצגת את קסם השיר.
🎵 "풀버전: 시간을 관통하는 20분의 여행"
הבמה בפולבושן הנמשכת 20 דקות היא סט-ליסט מושלם לאימות בבת אחת של הספקטרום המוזיקלי של ג'ונג-אוק. ה-R&B של השנות ה-90 שמתחיל → ה-Doo-wop של השנות ה-50 שעובר בו → הסול של השנות ה-70 שנמשך — ההרכב הזה כמו לשמוע הרצאה בהיסטוריה של מוזיקת הסול.
מה שיש לשים לב כאן הוא הקשר הבין-שירי. בכל פעם ששיר מסתיים נפל שקט קצר, ומהאקורד הראשון של השיר הבא — חוזים לתקופה אחרת לגמרי. זה מתאשר גם בשינוי סגנון הבוקאל של ג'ונג-אוק — מסגנון ה-R&B המודרני ב-'STAY' לסגנון הגוספל של 'Joyful!' — ושוב לסגנון הסול הרועם של 'IDAB' — ההמרה הטבעית מראה את הכישרון הבוקאלי שלו.
"0:00 Stay 6:16 Joyful 10:06 IDAB 16:07 여담 oppa saranghae !!" @yoonsukhun, ויחד עם "정욱 응원해요" @young8647, "너무 좋아요..." @sil_mu_fighting — כמו שמראות הביקורות, יותר מ-14,000 אנשים ליוו את המסע של 20 הדקות עד הסוף.
מה אומרים המעריצים על ג'ונג-אוק
역시 믿고 듣습니다 정욱!😎🖤
@ouninn정욱 응원해요🎉🎉🎉🎉🎉🎉
@young8647너무 좋아요...🥹
@sil_mu_fighting와 목소리녹아 미쳣어
@TARINNNo gradation 타고 여기까지 왔네...
@leeve6139왜 멜론에 없을까요ㅠㅠ
@너구리-s3i느낌 너무 좋아요~ 알앤비 소울~
@songnadalאם רוצים לדעת מה הסיפור הבא שלו — פגשו אותו קודם כל ב-노놀. יחד עם הקול שבו הזמן עצר.
0:00 Stay 6:16 Joyful 10:06 IDAB 16:07 여담 oppa saranghae !!
@yoonsukhun